טיפוס ו קדחת צהובה העצמאות של מקסיקו

מחלות עלו במלחמת עצמאות של מקסיקו, בשל כל המצב כי אירוע מלחמתי מסוג זה מעורר, כגון פחד, אנשים חולים ואלפי מקרי מוות.

לדברי ד"ר אנה מריה קאריו, ההיסטוריון של המחלקה לבריאות הציבור של הפקולטה לרפואה של UNAM, טיפוס השפיעה מאוד על האוכלוסייה במהלך עימותים מזוינים:

" טיפוס תולעים שמאל בכל האוכלוסייה של אותו זמן. זה מועבר על ידי כינה שמגיע במגע עם הגוף של אדם. כיום המחלה הזאת נמחקה לחלוטין במקסיקו ".

וזה כי בין 1781 ל 1833 האוכלוסייה של ספרד החדשה בפני סדרה של קטסטרופה, המתבטאת פתולוגיות ביולוגיות, כגון טיפוס , שלשול , אבעבועות שחורות ו קדחת צהובה , יחד עם הרעב, האומללות והמגיפה ששררה באותן שנים.

במקרה של קדחת צהובה , ידוע כי הוא מועבר על ידי יתוש אגיפטי , כי כיום, הוא הגורם דנגי :

Msgstr "כרגע קדחת צהובה זה כבר לא מציג במדינה שלנו, אבל מה שאנחנו עדיין לא הצליחו לחסל הוא דנגי פשוט hemorrhagic, אשר מועבר על ידי אותו וקטור וזה שגרם כל כך הרבה מקרי מוות במקסיקו ".

ההרס של שחפת

מחלה נוספת שהשתוללה במלחמת העצמאות של מקסיקו (1810-1821) והמהפכה המקסיקנית (1910-1920), היתה שחפת , אשר נגרמת על ידי bacillus קוך.

קארילו אומר: "זה מועבר דרך כיח של המטופל וגם דרך בשר וחלב של בעלי חיים חולים. בשני הסכסוכים, הוא נלחם במאה העשרים, עם תוצאות טובות מאוד, אבל היום היא מחלה המתעוררת מחדש בשל התנגדות של bacillus לסמים סיבות אחרות.

במהלך המאה השמונה-עשרה חוו אוכלוסיית הערים גידול באוכלוסייה, דבר שהביא להגדלת השינויים בעיר, שנועדו לעצים ולספק שירותים ציבוריים לאוכלוסייה שאכלסה את הערים.

צמיחתם של הערים גרמה לכך שהרחובות, המקורות, פנים המעונות, הנחלים, המעיינות, הכנסיות, השווקים ומקומות העבודה הפכו למרכזי זיהום אמיתיים, שכן בין האנשים הפשוטים לא היה קיים דאגה לשמור על המרחב הציבורי נקי, ולא בין הרשויות היה עניין חקיקה על בעיה זו.